חשוב לדעת כי ישנם מספר דפוסי מגורים לאוכלוסייה המבוגרת בישראל
דיור מוגן
דיור מוגן הינו מסגרת של יחידות דיור נפרדות ועצמאיות כאשר כל דייר מנהל משק בית עצמאי. מיועד לאנשים עצמאיים לחלוטין, המסוגלים לטפל בעצמם ולהמשיך לחיות את חייהם כרצונם. לדיור מוגן אין צורך ברישיון תפעולי מטעם משרד ממשלתי וכניסת הקשישים למקום נעשית באופן פרטי.
קיימים שלושה מסלולי התשלום בדיור מוגן: מסלול פיקדון שהוא הנפוץ ביותר, מסלול דמי כניסה ומסלול תשלום חודשי.
בית אבות
מיועד לאנשים עצמאיים או תשושים בעלי מוגבלויות קלות.
בית אבות הינו בית שבו ההנהלה אחראית לספק את מכלול צרכי הדיירים מבחינת דיור הולם, בטחון, תזונה, ניקיון, חימום, רפואה (למעט שירותי אשפוז אקוטיים) וכיו"ב.
משרד העבודה והרווחה הוא הגורם המפקח על בתי אבות אלו, ובמקרה של קשישים חסרי יכולת כספית והמוגדרים כתשושים – הוא מהווה גם גורם מממן באופן חלקי או מלא.
התשלום לשהות בבית אבות אינו כרוך בדמי כניסה או פיקדון אלא בתשלום חודשי בלבד צמוד למדד. בדרך כלל התשלום כולל את כל השירותים הניתנים במקום (טיפול רפואי, חוגים, ארוחות, חשמל מים וכו') ואינו כולל תרופות, טיטולים, טלפון וכבלים.
מחיר בית אבות לעצמאים ותשושים משתנה בין אזור לאזור כאשר במרכז הארץ המחירים גבוהים ביחס ליתר האזורים.
בית חולים סיעודי
מיועד לחולים סיעודיים או תשושי נפש.
חולה סיעודי הוא אדם הזקוק לעזרה מלאה ברוב או בכל הפעולות היומיומיות ואילו תשוש נפש הינו חולה מתהלך הסובל מירידה קוגניטיבית במישורים כמו זיכרון, שיפוט, התמצאות בזמן ובמקום, במידה כזו שהוא זקוק לעזרה מלאה בפעילויות היום יומיות, לרבות רחצה, הלבשה, אכילה וכדומה.
בית חולים לתשושי נפש וסיעודיים חייב ברישיון של "בית חולים" המוענק על ידי משרד הבריאות. משרד הבריאות משמש כגורם מפקח, מפנה חולים ומשתתף בדמי אשפוזם על פי קריטריונים מיוחדים, בהתאם למצב הכלכלי של הקשיש החולה או בני משפחתו ממדרגה ראשונה.
התשלום לבית חולים סיעודי הינו חודשי ובדרך כלל כולל את כל השירותים הניתנים.
