בעקבות הונאות רבות בתחום זה, הוחלט על הוספת סעיף לחוק ההסדרים בו מחייבים את משווקי הקרקעות להצמיד לכל עסקה דוח שמאי הנקרא תקן 22 או תקן שמאי 22. מדובר בנתוני אמת כפי שרואים אותם שמאי מקרקעין שיבססו את מחיר הרכישה של קרקע חקלאית על סמך נתוני אמת בניגוד למקובל כיום.
תקן 22 – תקן שמאי 22
כיום ניתן לראות פרסומים רבים של גורמים שונים, בדבר שיווק קרקעות בשטחים פתוחים, לרוב חקלאיים, המוצגים ככאלה שיופשרו למגורים בעתיד. התקן נערך מתוך צורך לסייע בהסדרת המציאות כיום, לפיה במקרים רבים משווקת קרקע מסוג זה לרוכשים פוטנציאלים, מבלי שניתן להם מידע נאות שיהיה בו כדי לאפשר להם לבחון את כדאיות הרכישה ואת הסיכונים הגלומים בה. מטרת התקן היא לשפר את המידע המוצג לציבור לאפשר גילוי נאות באשר למצב המשפטי והתכנוני של הנכס.
על פי התקן, בשומות מקרקעין שתצורפנה בעת שיווק קרקע מסוג זה, תהא חובה על השמאי להעריך תחילה את הערך של הקרקע במצבה הנוכחי, ועל פי התכניות המאושרות החלות עליה בלבד, תחת ההנחה כי ההפשרה המובטחת לא תאושר ולא תתקיים; בנוסף, יבחן השמאי את הפרוגרמה המוצגת על ידי הגורם המשווק את הקרקע, ובמידה וימצא כי קיימת סבירות לאישורה והינה בת מימוש, עליו יהיה לפרט את כל תהליכים והשלבים שיש לעבור עד לאישור הפרוגרמה (מול וועדות התכנון, רשות מקרקעי ישראל ויתר הגופים הרלוואנטיים), וכן לאמוד את פרקי הזמן שידרשו להשלמת תהליכים אלה, ואת כל התשלומים והמיסים שיהיה על הרוכש לשלם לאורך הדרך לשם אישור הפרוגרמה.
השמאי יקבע את השווי התיאורטי של הקרקע המופשרת על פי הפרוגרמה, כאילו הפרוגרמה מאושרת וזמינה לבניה.
אם לדעת השמאי אין סיכוי ממשי כי הפרוגרמה המוצגת על ידי היזם תמומש (למשל, אם הקרקע הינה בתחום שמורת טבע או אם היא מופקעת לשם הקמת תשתית) הוא לא יקבע את שוויה ההיפותטי כאמור אלא רק את שוויה לפי מצבה העכשווי.
בדרך זו יהא בידי הרוכש הפוטנציאלי כלים יעילים יותר על מנת לבחון את הסיכוי והסיכון הגלומים ברכישת קרקעות מסוג זה.
התקן נערך בשיתוף הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שבמשרד הכלכלה.
