בהערכת שווי בית מלון על ידי  שמאי מקרקעין קיימות 4 גישות עיקריות: 

• ניתוח הפעילות הכלכלית הקיימת- נערך על בסיס המאזנים, רצוי של 3 השנים האחרונות, בהן ייבחנו מגמת פעילות המלון והאם מציגה שיפור ברווחי המלון. גישה זו כוללת הכנסות המתקבלות מהשירותים המלונאים הכוללים, השכרת חדרים ודמי שכירות.
  כאשר המלון הנו חלק מרשת יש להתייחס לעמלות המשולמות לרשת וכן לעמלות עבור סוכנים (העמלות מחושבות ממחזור חדרים (ללא מזון ומשקאות, "אקסטרות").
• ניתוח פעילות כלכלית חזויה עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שמאי המקרקעין יערוך תחשיב עצמאי על בסיס הערכת פעילות מלונאית ברמת המלון נשוא חוות דעתו, בסיס החישובים נערך עפ"י נתונים ממוצעים של מחיר לינה לחדר מלינה בלבד, עפ"י סקר מחירים למלונות דומים בסביבה (חדר סטנדרטי לזוג + א. בוקר). הפדיון אינו מגלם הכנסות, "אקסטרות" (ארוחות נוספות, משקאות, טלפון וכדומה), אותם יש להוסיף בנפרד.
  מרכיבי הוצאות התפעול של המלון הנם שכר עבודה, עלויות שיפוץ, הוצאות הנדרשות לרכישת מזון, משקאות וכיו"ב.
• גישת השוואה לעסקאות של בתי מלון וכביקורת מחירי דירות מגורים בסביבה הקרובה למיקום המלון.
• השכרת בית המלון למפעיל חיצוני.
  בהתאם לניסיוננו ולעסקאות בבתי מלון, כאשר בית המלון מושכר למפעיל חיצוני, מקובל לקבוע את דמי השכירות בארץ גובה דמי השכירות נע בין 25% ל- 30%, כפונקציה מההכנסה השנתית מהחדרים בלבד.

עפ"י פרסומי הלמ"ס, המלונות הקיימים סווגו כך:

מלונות 5 כוכבים דה לוקס - רמה A
מלונות 5 כוכבים - רמה A, רמה B
מלונות 4 כוכבים - רמה A, רמה B, רמה C
מלונות 3 כוכבים - רמה B, רמה C, רמה D
מלונות 2 כוכבים - רמה C, רמה D
מלונות 1 כוכב - רמה C, רמה D

כיום, לא קיים דרוג רשמי התואם את שיטת הדרוג הישנה (ישנה תוכנית לבצע דרוג חדש לבתי מלון), כך ש"בפועל" עדיין משתמשים בצורת הדרוג הישנה לתיאור רמת המלון.